תכנון אסטרטגי, הגדרה במחקר האמפירי

בהמשך למאמר הראשון שעסק בדיון וגיבוש התיאוריה של תכנון אסטרטגי, המאמר השני בסידרה מנתח את ההגדרות השונות בהן עשו שימוש חוקרים שונים בעת ביצוע מחקר אמפירי של תכנון אסטרטגי.

מחקרים בשנות השבעים המוקדמות סיווגו את הפירמות על פי קריטריון אחד - האם הפירמה מבצעת תכנון אסטרטגי או לא? (1970) Thune and House כמו גם (Herold (1972 הגדירו תכנון אסטרטגי כהכנת אסטרטגיות ויעדים לפחות שלוש שנים לעתיד, הקמת תוכנית פעולה מוגדרת ונהלים מוגדרים על מנת להשיג את היעדים. (1973) Rue and Fulmer הגדירו פירמות אשר מבצעות תכנון אסטרטגי באם הן מבצעות כתיבה ותיעוד של תוכניות אשר כוללות יעדים מוגדרים ואסטרטגיות לטווח ארוך לפחות שלוש שנים לעתיד. (1975) Karger and Malik דרשו כי פירמה תבצע תוכנית חמש שנתית כללית לכל הארגון ולכל מפעל ותוכנית מפורטת יותר לתקופה של שנה שנתיים, על מנת להגדירה כמבצעת תכנון אסטרטגי.

עם התפתחות המחקר בתחום זה, ההגדרה של "פירמה המבצעת תיכנון אסטרטגי" הפכה מהגדרה דיכוטומית לכזו הכוללת סיווגי ביניים, כאשר סיווגים שונים של תכנון אסטרטגי הוגדרו בעזרת ההיקף והמורכבות בו מבוצע התכנון. (1978) Kallman and Shapiro דירגו את הפירמות על פי מידרג של חמש קטגוריות בהתבסס על מידת ההתחייבות של הפירמה לתכנון לטווח ארוך (יותר משנה אחת). הדירוג נע מפירמות שלא ביצעו תכנון כלל, עד לפירמות שביצעו תכנון מפורט ומקיף ופיתחו תוכניות כתובות. (Wood and LaForge (1979 דירגו את הפירמות על פי מדרג בין שלוש קטגוריות, בהתבסס על מידת ההיקף של התכנון לטווח ארוך. (1981) Sapp and Seiler סווגו פירמות לפי רמת השלמות של מערך התכנון שלהם, נבדקו ארבע רמות תכנון: א. לא מתכננים. ב. מתכננים מתחילים. ג. מתכננים ברמת ביניים. ד. מתכננים מתוחכמים. (1983) Robinson and Pearce סווגו פירמות לפי רמת המורכבות של התכנון שביצעו על פני שלוש שנים לפחות, רמות התכנון שהוגדרו היו: א. ללא תכנון כתוב. ב. תכנון כתוב בעל תחכום בסיסי. (תחכום בסיסי – יעדים ומטרות, אסטרטגיות, מקורות נדרשים לעתיד). ג. תכנון כתוב ומתוחכם. (מתוחכם – בנוסף לכתוב בסעיף 2 לעיל, נהלים המבקרים תכנון אל מול ביצוע, התייחסות לסביבה חיצונית). (Rhyne (1986 אפיין חמש רמות תכנון אסטרטגי: א. תחזית לטווח קצר - הגדרה של תוצאות מהפעלה לטווח קצר. פרק הזמן לביצוע, פחות משנה אחת. ב. תקציב - בקרה פיננסית על תוצאות תוכנית הפעולה. פרק הזמן לביצוע, בדרך כלל שנה אחת. ג. תכנון שנתי - זיהוי בעיות, הזדמנויות ונקודות מפנה, על מנת למכסם את התוצאות על בסיס שנתי. פרק הזמן לביצוע, שנה אחת. ד. תכנון לטווח ארוך - זיהוי בעיות, הזדמנויות ונקודות מפנה, על מנת למכסם את התוצאות מהפעילויות הנוכחיות או הקרובות על פני טווח זמן ארוך יותר. פרק הזמן לביצוע, חמש, עשר או חמש עשרה שנים. ה. תכנון אסטרטגי - הגדרת תחומי פעולה חדשים בהם יכולות הפירמה יכולות להתממש, כמו גם הגדרה של איומים לפעילויות נוכחיות אשר מהווים מכשלה. פרק הזמן לביצוע; חמש, עשר או חמש עשרה שנים.

סוגיה נוספת אשר מקבלת ביטוי במחקרים שונים ומצריכה הבהרה, נובעת מן השימוש במושג תכנון אסטרטגי רשמי. השאלה הנשאלת הנה, מתי תכנון אסטרטגי הופך לרשמי? (Perry (2001 הציג במחקרו חמש שאלות המייצגות חמישה רבדים של תכנון. בכל אחד מהרבדים נתקיימה הבחינה, האם מתקבל תוצר כתוב? בחינה זו התבססה על ההנחה, כי תכנון הופך לרשמי כאשר הוא כתוב.