המושג תכנון אסטרטגי חוזר ומופיע בספרות המדעית פעמים רבות החל מאמצע שנות השישים, תקופה בה השתרש המושג בתודעה של עולם האקדמיה והעסקים לראשונה. דיון תיאורטי על האופן בו יש לבצע תכנון אסטרטגי התפתח לכלל מחקר ניסויי, שעיקרו מבוצע על ארגונים גדולים ואילו חלק קטן ומוגבל ממנו עוסק בעסקים קטנים. חלק משמעותי של המחקר בתכנון אסטרטגי, הן בארגונים גדולים והן בעסקים קטנים, מתמקד בבדיקת ההשפעה של תכנון אסטרטגי על ביצועי הפירמה. במאמר זה, שהוא הראשון בסידרת מאמרים העוסקים בהיבטים שונים של תכנון אסטרטגי, נציג סקירת ספרות של מאמרים וספרים בעשורים הראשונים להתגבשות הדיון התיאורטי והיישומי בנושא תכנון אסטרטגי, ובאמצעותה ננסה להעניק תובנות באשר לתשובות אפשריות לשאלה, מהו תכנון אסטרטגי?
(Drucker (1973 מגדיר בספרו את התפקיד המרכזי של תכנון - "תכנון, מהו העסק שלנו? תכנון, מה הוא יהיה? ותכנון, מה הוא אמור להיות? חייבים להיות משולבים…כל דבר שמתוכנן הופך מיידית למעשה ולמחויבות". (1978) Kallman and Shapiro הגדירו מספר תהליכים המתגבשים יחדיו לכלל תכנון אסטרטגי - ניתוח הבנת המערכת, גיבוש היעדים שלה, הערכת יכולותיה, תכנון חלופות לביצוע והשגת היעדים שנקבעו, הערכת האפקטיביות של חלופות אלו, בחירת החלופה העדיפה, ייצור הפעילות הנדרשת ליישום החלופה, שילוב מהלך של השגחה מתמדת על המערכת על מנת להגיע ליחס אופטימלי בין התוכנית לביצוע. (1980) Van de Ven כותב, כי תכנון הוא תהליך או שורה של פעילויות המבוצעות, על מנת לפתח תוכנית, מוצר, שירות או מדיניות חדשים. (1980) Kudla מציין, כי תכנון אסטרטגי הוא תהליך שיטתי של החלטה לגבי יעדי הפירמה ומטרותיה לתקופה של לפחות שלוש שנים קדימה ופיתוח האסטרטגיות שישלטו באופן השימוש במקורות על מנת להשיג יעדים אלו. (Pearce, Freeman and Robinson (1987 מגדירים תכנון אסטרטגי, כתהליך בו נקבעים - ייעוד, יעדים, אסטרטגיות, והמדיניות המנחה את רכישת והקצאת המקורות להשגת יעדי הארגון. (Ansoff (1991 טען, כי תכנון, בדרך כלל, יוצר איזון ותוצאות כלכליות טובות יותר מאשר לימוד דרך ניסוי וטעייה. (1994) Mintzberg כותב במאמרו, כי הציפייה ממערך התכנון האסטרטגי, בשנים הראשונות בהם חדר לתודעה, הייתה לייצר את האסטרטגיות הטובות ביותר ביחד עם הוראות מדויקות - צעד אחר צעד - של איך ליישם את האסטרטגיות, כך שמנהלי הפירמה לא יטעו בישומם. במאמרו טען Mintzberg, כי תכנון יכול להיות מיושם במידה מופרזת לא נכונה ולא יעילה. (Miller and Cardinal (1994 מציינים, כי למרות הדעות שיש בתכנון כדי ליצור איזון טוב יותר מאשר תהליכים ניהוליים נטולי תכנון המתבססים על מקריות, הרי שיש חוקרים הגורסים שתכנון אסטרטגי מפורש מוביל לתפקוד לקוי או חוסר רלוונטיות, בין היתר, בשל יישום באופן נוקשה מידי.
יום שלישי, 19 באוגוסט 2008
יום רביעי, 6 באוגוסט 2008
האם תוכניות סיוע ממשלתיות אכן מסייעות לעסקים קטנים?
תקציבי ממשלה מופנים לתוכניות סיוע שונות אשר מטרתם לעודד פעילות כלכלית בעסקים קטנים. תדיר נשאלת השאלה, האם אכן מקיימות תוכניות אלה את ייעודן או שמא תקציבים אלה יורדים לטמיון?
מחקר ראשון מסוגו שנערך בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה (תמ"ת) שופך אור על סוגיה זו. החוקרים ד"ר רמי סחייק ופרופ' דב דביר פיתחו מודל חדשני שמודד את השפעת תוכניות סיוע ממשלתיות על עסקים קטנים, מזהה אילו מרכיבים של תוכנית הסיוע הנם המשמעותיים ביותר ועל אילו פעולות ניהוליות, תפעוליות והתנהגותיות יש להתמקד על מנת לשפר את ביצועי העסק. המחקר כלל 135 עסקים קטנים אשר לקחו חלק בפרויקט "חונכות רגילה" של משרד התמ"ת. פרויקט זה הנו אחד מכמה פרויקטים של "חונכות עסקית" המתקיימים במשרד התמ"ת והוא מיועד לעסקים קטנים ובינוניים שבהם 5 – 100 עובדים. לעסק שבו 5 עד 10 עובדים מוקצות עד 100 שעות חונכות. לעסק שבו 11 עד 100 עובדים מוקצות עד 150 שעות. פרויקט החונכות מממן 75% מעלות החונכות, 25% ממומן על ידי העסק עצמו.
התוצאות מצביעות כי יש תמורה לכספי משלם המיסים!
הממצאים מעידים כי מעורבות של תוכניות סיוע ממשלתיות משפיעה באופן חיובי על ביצועי העסק הקטן. ממודל המחקר הבסיסי, בו נבחנה השפעה ישירה בלבד של תוכנית הסיוע על ביצועי העסק הקטן, עולה, כי ככול שינתנו יותר תכנים כמותיים (שעות ייעוץ; סמיכות בין מפגשי הייעוץ; טיפול במספר נושאים במסגרת הייעוץ) וככל שרמת התכנים האיכותיים תעלה (רמת הידע המקצועי של היועץ בתחומי הייעוץ; רמת הארגון והתכנון של הליך הייעוץ; מידת האמון, המחויבות וההסכמה ההדדית בין היועץ לבעל העסק הקטן) כך תעלה רמת הביצועים של העסק הקטן. כאשר מוסיפים למודל בדיקה של השפעות עקיפות, נמצא כי תוכניות הסיוע משפיעות על ביצועי העסק הקטן בעיקר באמצעות ההשפעה של היועץ על בעל העסק הקטן אשר באה לידי ביטוי בהנעתו של זה לנקיטת פעולות, כמו במתן תשומת לב רבה יותר לשירות הניתן לאחר מכירה, הבנת שינויים בהעדפות הלקוח ובסביבת הפעילות של העסק הקטן, ובצורך למדוד ולנתח את שביעות רצון הלקוחות ולהגיב לתלונות לקוחות על שביעות רצונם משירות או מוצר המסופק על ידי העסק הקטן. כמו כן, היועץ משפיע על בעל העסק מבחינת היכולת לדעת לנצל הזדמנויות עסקיות תוך ניצול חולשות של מתחרים והבנה כיצד העסק הקטן כמכלול יכול לתרום ללקוח. הייעוץ מעלה את מודעות בעל העסק לצורך לחדש, לקחת סיכונים ולגלות פעילות מוגברת הן בביצוע שינויים בשירותים או מוצרים אותם הוא מספק והן בהתנהלות למול המתחרים. למעשה, תהליך הייעוץ מביא את בעל העסק הקטן לנקוט בפעולות שמעלות את רמת האוריינטציה השיווקית והיזמות וכפועל יוצא גורמות לעלייה ברמת ביצועי העסק הקטן.
כיצד ניתן לקבל תמורה גבוהה יותר?
על בסיס תוצאות המחקר של עבודת הדוקטורט של ד"ר סחייק בהנחיית פרופ' דביר, ניתן להמליץ על מספר נושאים שיכולים להעצים את ההשפעה של תוכניות סיוע על ביצועי העסק הקטן. למשל, חשוב שהיועץ ידגיש בפני הלקוח שהצלחת תהליך הסיוע ושיפור ביצועי העסק הקטן תלויה במידה לא מבוטלת במסירת מידע אמין ומלא ליועץ ובמוכנותו של בעל העסק לבצע שינויים בהתאם להחלטות אליהן הגיע בשיתוף עם היועץ. על פי המודל שנחקר, הלקוח הנו חלק אינטגרלי חשוב בתוכנית הסיוע וככול שיהיה מעורב ופעיל בתהליך החונכות כך תגבר ההשפעה החיובית של תוכנית הסיוע על ביצועי העסק הקטן.כמו כן, המחקר מצביע שעל היועץ להשקיע מאמצים בשיפור היכולת של הלקוח לגייס מימון. הסבר על אפשרויות המימון הקיימות והכנת הלקוח לאופן בו כדאי לפנות ולהציג את דרישות העסק הקטן בפני גורמים מממנים אפשריים (בנקים, חברות אשראי) ישפרו את יכולת גיוס ההון אשר על פי המודל מהווה גורם התורם לשיפור רמת הביצועים.
מחקר ראשון מסוגו שנערך בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה (תמ"ת) שופך אור על סוגיה זו. החוקרים ד"ר רמי סחייק ופרופ' דב דביר פיתחו מודל חדשני שמודד את השפעת תוכניות סיוע ממשלתיות על עסקים קטנים, מזהה אילו מרכיבים של תוכנית הסיוע הנם המשמעותיים ביותר ועל אילו פעולות ניהוליות, תפעוליות והתנהגותיות יש להתמקד על מנת לשפר את ביצועי העסק. המחקר כלל 135 עסקים קטנים אשר לקחו חלק בפרויקט "חונכות רגילה" של משרד התמ"ת. פרויקט זה הנו אחד מכמה פרויקטים של "חונכות עסקית" המתקיימים במשרד התמ"ת והוא מיועד לעסקים קטנים ובינוניים שבהם 5 – 100 עובדים. לעסק שבו 5 עד 10 עובדים מוקצות עד 100 שעות חונכות. לעסק שבו 11 עד 100 עובדים מוקצות עד 150 שעות. פרויקט החונכות מממן 75% מעלות החונכות, 25% ממומן על ידי העסק עצמו.
התוצאות מצביעות כי יש תמורה לכספי משלם המיסים!
הממצאים מעידים כי מעורבות של תוכניות סיוע ממשלתיות משפיעה באופן חיובי על ביצועי העסק הקטן. ממודל המחקר הבסיסי, בו נבחנה השפעה ישירה בלבד של תוכנית הסיוע על ביצועי העסק הקטן, עולה, כי ככול שינתנו יותר תכנים כמותיים (שעות ייעוץ; סמיכות בין מפגשי הייעוץ; טיפול במספר נושאים במסגרת הייעוץ) וככל שרמת התכנים האיכותיים תעלה (רמת הידע המקצועי של היועץ בתחומי הייעוץ; רמת הארגון והתכנון של הליך הייעוץ; מידת האמון, המחויבות וההסכמה ההדדית בין היועץ לבעל העסק הקטן) כך תעלה רמת הביצועים של העסק הקטן. כאשר מוסיפים למודל בדיקה של השפעות עקיפות, נמצא כי תוכניות הסיוע משפיעות על ביצועי העסק הקטן בעיקר באמצעות ההשפעה של היועץ על בעל העסק הקטן אשר באה לידי ביטוי בהנעתו של זה לנקיטת פעולות, כמו במתן תשומת לב רבה יותר לשירות הניתן לאחר מכירה, הבנת שינויים בהעדפות הלקוח ובסביבת הפעילות של העסק הקטן, ובצורך למדוד ולנתח את שביעות רצון הלקוחות ולהגיב לתלונות לקוחות על שביעות רצונם משירות או מוצר המסופק על ידי העסק הקטן. כמו כן, היועץ משפיע על בעל העסק מבחינת היכולת לדעת לנצל הזדמנויות עסקיות תוך ניצול חולשות של מתחרים והבנה כיצד העסק הקטן כמכלול יכול לתרום ללקוח. הייעוץ מעלה את מודעות בעל העסק לצורך לחדש, לקחת סיכונים ולגלות פעילות מוגברת הן בביצוע שינויים בשירותים או מוצרים אותם הוא מספק והן בהתנהלות למול המתחרים. למעשה, תהליך הייעוץ מביא את בעל העסק הקטן לנקוט בפעולות שמעלות את רמת האוריינטציה השיווקית והיזמות וכפועל יוצא גורמות לעלייה ברמת ביצועי העסק הקטן.
כיצד ניתן לקבל תמורה גבוהה יותר?
על בסיס תוצאות המחקר של עבודת הדוקטורט של ד"ר סחייק בהנחיית פרופ' דביר, ניתן להמליץ על מספר נושאים שיכולים להעצים את ההשפעה של תוכניות סיוע על ביצועי העסק הקטן. למשל, חשוב שהיועץ ידגיש בפני הלקוח שהצלחת תהליך הסיוע ושיפור ביצועי העסק הקטן תלויה במידה לא מבוטלת במסירת מידע אמין ומלא ליועץ ובמוכנותו של בעל העסק לבצע שינויים בהתאם להחלטות אליהן הגיע בשיתוף עם היועץ. על פי המודל שנחקר, הלקוח הנו חלק אינטגרלי חשוב בתוכנית הסיוע וככול שיהיה מעורב ופעיל בתהליך החונכות כך תגבר ההשפעה החיובית של תוכנית הסיוע על ביצועי העסק הקטן.כמו כן, המחקר מצביע שעל היועץ להשקיע מאמצים בשיפור היכולת של הלקוח לגייס מימון. הסבר על אפשרויות המימון הקיימות והכנת הלקוח לאופן בו כדאי לפנות ולהציג את דרישות העסק הקטן בפני גורמים מממנים אפשריים (בנקים, חברות אשראי) ישפרו את יכולת גיוס ההון אשר על פי המודל מהווה גורם התורם לשיפור רמת הביצועים.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
