"מרביתם של בעלי העסקים קטנים אינם מתכננים". מקריאה של מחקרים בנושא, סבור אני, כי ניתן להתייחס להצהרה זו כפסיקה. נשאלות השאלות, מדוע? והאם מדובר בגזרת גורל? המאמר החמישי בסידרה על תכנון אסטרטגי מרחיב בסוגיות אלו.
ניתן לייחס את הסיבה לכך שהרוב המכריע של בעלי העסקים הקטנים אינו מבצע תכנון אסטרטגי לשני גורמים שונים: האחד – חוסר הזמן אותו חווה כל בעל עסק קטן ואשר נובע בעיקר ממרכזיותו בניהול משימות היום יום אשר חיוניות לתחזוק השוטף של העסק הקטן. השני – חוסר במיומנויות הנדרשות על מנת לבנות תהליך משמעותי של תכנון אסטרטגי אשר יתפתח לכלל תוכנית אסטרטגית שתציג את מטרות העסק הקטן כמו גם את המשאבים הנדרשים על מנת להשיג מטרות אלו. מיומנויות אלו אינן שכיחות גם בקרב מנהלים בכירים בעסקים גדולים, אולם להבדיל מבעלי העסקים הקטנים להם יש את הגישה לאנשי מקצוע בתחום התכנון האסטרטגי ואת המשאבים הנדרשים כדי לשכור את שירותיהם.
אם כך, האם נגזר על בעלי העסקים הקטנים לפגר אחרי עמיתיהם, המנהלים בתאגידים הגדולים, בכל האמור בתכנון אסטרטגי? האם יש משהו אותו יכול בעל העסק הקטן לבצע על מנת לצמצם את הפער?
לבעלי העסקים הקטנים לעולם לא יהיו המשאבים הדרושים לסגירת הפערים למול עסקים גדולים בכל האמור בתהליך התכנון האסטרטגי וביישום שלו, אולם אינני סבור כי עליהם להשקיע את זמנם ומרצם כדי להשיג את המטרה החמקמקה של סגירת פערים למול עסקים גדולים. עליהם להבין, כי עסק קטן אינו דומה לעסק גדול בכל האמור ליכולות, לצרכים, כמו גם באשר לגישה כלפי תכנון אסטרטגי. אימוץ גישה שונה בכל הנוגע לתכנון אסטרטגי בעסק הקטן והבנה כי ניתן ליישם תכנון לא רק בדפוסים מוגדרים ונוקשים המכתיבים צעד אחר צעד מה על העסק הקטן לעשות וכיצד עליו לנהוג בכל סיטואציה אפשרית, פותח מגוון אפשרויות לשילוב תכנון אסטרטגי ברמה מסויימת שממנו הן הבעלים והן העסק הקטן יצאו הנשכרים הראשיים.
כתשובה לשאלה ברישא של המאמר, האם מדובר בגזרת גורל? אציג הצעה, המושתתת על בחירה של מורכבות התכנון בד בבד עם פרק הזמן אותו הוא מכסה, המאפשרת לכל בעל עסק לבצע תכנון אסטרטגי ברמה כולשהי.
מורכבות התכנון מוגדרת על ידי חמישה שלבים בסדר מורכבות עולה, כאשר החלטה לתכנון ברמת מורכבות נתונה משמעותה התחייבות ליישומם של השלבים מתחתיה. שלבי מורכבות התכנון הם: א. פירוט יעדים ומטרות. ב. בחירה של האסטרטגיות הנדרשות להשגת היעדים. ג. הערכה לגבי המשאבים הנדרשים למימוש האסטרטגיות. ד. נהלים לזהוי ומניעת כשלים ביישום התוכנית. ה. ניסיון להביא בחשבון גורמים בסביבה החיצונית של הפירמה (מתחרים, שינויים בכלכלה).
לאחר שהגדרנו מהי רמת המורכבות שבה נבצע תכנון לעסק הקטן, יש להגדיר את פרק הזמן אותו יכסה התכנון וגם כאן ניתן לבחור בין אחד משלשה פרקי זמן – שנה, שנתיים, שלוש שנים - המגדירים למעשה רמת מחוייבות עולה להיקף התכנון המבוצע בעסק הקטן.
חשוב לציין, כי לא משנה באיזו רמת תכנון – מורכבות ופרק זמן – בוחרים, על התכנון להיות כתוב בכדי להשיג את המחוייבות הדרושה להשגת מלוא האפקט של התכנון האסטרטגי.
ניתן לייחס את הסיבה לכך שהרוב המכריע של בעלי העסקים הקטנים אינו מבצע תכנון אסטרטגי לשני גורמים שונים: האחד – חוסר הזמן אותו חווה כל בעל עסק קטן ואשר נובע בעיקר ממרכזיותו בניהול משימות היום יום אשר חיוניות לתחזוק השוטף של העסק הקטן. השני – חוסר במיומנויות הנדרשות על מנת לבנות תהליך משמעותי של תכנון אסטרטגי אשר יתפתח לכלל תוכנית אסטרטגית שתציג את מטרות העסק הקטן כמו גם את המשאבים הנדרשים על מנת להשיג מטרות אלו. מיומנויות אלו אינן שכיחות גם בקרב מנהלים בכירים בעסקים גדולים, אולם להבדיל מבעלי העסקים הקטנים להם יש את הגישה לאנשי מקצוע בתחום התכנון האסטרטגי ואת המשאבים הנדרשים כדי לשכור את שירותיהם.
אם כך, האם נגזר על בעלי העסקים הקטנים לפגר אחרי עמיתיהם, המנהלים בתאגידים הגדולים, בכל האמור בתכנון אסטרטגי? האם יש משהו אותו יכול בעל העסק הקטן לבצע על מנת לצמצם את הפער?
לבעלי העסקים הקטנים לעולם לא יהיו המשאבים הדרושים לסגירת הפערים למול עסקים גדולים בכל האמור בתהליך התכנון האסטרטגי וביישום שלו, אולם אינני סבור כי עליהם להשקיע את זמנם ומרצם כדי להשיג את המטרה החמקמקה של סגירת פערים למול עסקים גדולים. עליהם להבין, כי עסק קטן אינו דומה לעסק גדול בכל האמור ליכולות, לצרכים, כמו גם באשר לגישה כלפי תכנון אסטרטגי. אימוץ גישה שונה בכל הנוגע לתכנון אסטרטגי בעסק הקטן והבנה כי ניתן ליישם תכנון לא רק בדפוסים מוגדרים ונוקשים המכתיבים צעד אחר צעד מה על העסק הקטן לעשות וכיצד עליו לנהוג בכל סיטואציה אפשרית, פותח מגוון אפשרויות לשילוב תכנון אסטרטגי ברמה מסויימת שממנו הן הבעלים והן העסק הקטן יצאו הנשכרים הראשיים.
כתשובה לשאלה ברישא של המאמר, האם מדובר בגזרת גורל? אציג הצעה, המושתתת על בחירה של מורכבות התכנון בד בבד עם פרק הזמן אותו הוא מכסה, המאפשרת לכל בעל עסק לבצע תכנון אסטרטגי ברמה כולשהי.
מורכבות התכנון מוגדרת על ידי חמישה שלבים בסדר מורכבות עולה, כאשר החלטה לתכנון ברמת מורכבות נתונה משמעותה התחייבות ליישומם של השלבים מתחתיה. שלבי מורכבות התכנון הם: א. פירוט יעדים ומטרות. ב. בחירה של האסטרטגיות הנדרשות להשגת היעדים. ג. הערכה לגבי המשאבים הנדרשים למימוש האסטרטגיות. ד. נהלים לזהוי ומניעת כשלים ביישום התוכנית. ה. ניסיון להביא בחשבון גורמים בסביבה החיצונית של הפירמה (מתחרים, שינויים בכלכלה).
לאחר שהגדרנו מהי רמת המורכבות שבה נבצע תכנון לעסק הקטן, יש להגדיר את פרק הזמן אותו יכסה התכנון וגם כאן ניתן לבחור בין אחד משלשה פרקי זמן – שנה, שנתיים, שלוש שנים - המגדירים למעשה רמת מחוייבות עולה להיקף התכנון המבוצע בעסק הקטן.
חשוב לציין, כי לא משנה באיזו רמת תכנון – מורכבות ופרק זמן – בוחרים, על התכנון להיות כתוב בכדי להשיג את המחוייבות הדרושה להשגת מלוא האפקט של התכנון האסטרטגי.
